<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;Come In Colors &#187; קולנוע פלשתיני&#8236;</title>	<atom:link href="http://www.comeincolors.com/tag/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%a4%d7%9c%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%a0%d7%99/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.comeincolors.com</link>
	<description>&#8235;a mental diary, a second before my head hits the floor&#8236;</description>	<lastBuildDate>Sun, 27 Feb 2011 13:16:31 +0000</lastBuildDate>
	<language>en</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.0.5</generator>
		<item>
		<title>&#8235;הזמן שנותר &#8211; ביקורת סרט&#8236;</title>		<link>http://www.comeincolors.com/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98/</link>
		<comments>http://www.comeincolors.com/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98/#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 09 Feb 2010 07:15:19 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[קולנוע]]></category>
		<category><![CDATA[קולנוע פלשתיני]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://comeincolors.com/?p=120</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;הרבה זמן היה לאיליה סולימאן לעניין אותי. 90 דקות ישבתי מול המסך וחיכיתי למשהו שיקרה. המון קרה, כן, אבל ברקע, ולצורך העניין &#8211; בלי קשר ממשי לסרט. בהתחלה חשבתי שזה יהיה סרט אפיזודיאלי בסגנון שמונה וחצי של פליני. אבל לא, זהו פשוט סרט מחוסר עלילה, שנשען בחלקו האחרון על דמותו השותקת של סולימאן ועל דמותה [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>הרבה זמן היה לאיליה סולימאן לעניין אותי. 90 דקות ישבתי מול המסך וחיכיתי למשהו שיקרה. המון קרה, כן, אבל ברקע, ולצורך העניין &#8211; בלי קשר ממשי לסרט. בהתחלה חשבתי שזה יהיה סרט אפיזודיאלי בסגנון שמונה וחצי של פליני. אבל לא, זהו פשוט סרט מחוסר עלילה, שנשען בחלקו האחרון על דמותו השותקת של סולימאן ועל דמותה של אמו המזדקנת מולי נופי נצרת. נרקסיסטי? אולי. משעמם? בטוח. דבר אחד כן מאוד אהבתי, וזה עיצוב התפאורה בסרט. לא בטוח כמה זה מדוייק (אריחים ודלתות כאלו לא ראיתי מעודי בנצרת) אבל זה יפה, וגם אם זה לא אותנטי, זה יכול לשדר אותנטיות. אבל ההומור, ההומור, מר סולימאן! הבדיחות פשוט לא מצחיקות, וחוזרות על עצמן במנייריזם מתיש, שלא לומר סטודנטיאלי, שלא לומר נרקסיסטי. או שבעצם אמרנו כבר.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.comeincolors.com/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

