<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;Come In Colors &#187; פאטי אקין&#8236;</title>	<atom:link href="http://www.comeincolors.com/tag/%d7%a4%d7%90%d7%98%d7%99-%d7%90%d7%a7%d7%99%d7%9f/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.comeincolors.com</link>
	<description>&#8235;a mental diary, a second before my head hits the floor&#8236;</description>	<lastBuildDate>Sun, 27 Feb 2011 13:16:31 +0000</lastBuildDate>
	<language>en</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.0.5</generator>
		<item>
		<title>&#8235;הסרט החדש של פאטי אקין (קומדיה תורכית-גרמנית)&#8236;</title>		<link>http://www.comeincolors.com/%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%90%d7%98%d7%99-%d7%90%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%a8/</link>
		<comments>http://www.comeincolors.com/%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%90%d7%98%d7%99-%d7%90%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 30 Jan 2010 09:55:32 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[יומן]]></category>
		<category><![CDATA[קולנוע]]></category>
		<category><![CDATA[קצת מהכל]]></category>
		<category><![CDATA[תסריטאות]]></category>
		<category><![CDATA[ארז קו-אל]]></category>
		<category><![CDATA[ברלין]]></category>
		<category><![CDATA[ניתוח דמות]]></category>
		<category><![CDATA[פאטי אקין]]></category>
		<category><![CDATA[קולנוע זר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://comeincolors.com/%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%90%d7%98%d7%99-%d7%90%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%a8/</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;אני לא מחרימה את התורכים. זתומרת, אני לא מחרימה אף אחד ובטח לא קבוצות אנשים. אני מתכוונת, להחרים מישהו זה רק במקרה והיה לכם קשר &#8211; ועכשיו בעקבות ההחרמה אתה מסתייג מהקשר. אבל לי לא היה קשר עם התורכים בכלל, וכשכבר כן היה לי קשר איתם הם היו נראים לי קבוצה של אנשים שחולקים תרבות [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>אני לא מחרימה את התורכים. זתומרת, אני לא מחרימה אף אחד ובטח לא קבוצות אנשים. אני מתכוונת, להחרים מישהו זה רק במקרה והיה לכם קשר &#8211; ועכשיו בעקבות ההחרמה אתה מסתייג מהקשר. אבל לי לא היה קשר עם התורכים בכלל, וכשכבר כן היה לי קשר איתם הם היו נראים לי קבוצה של אנשים שחולקים תרבות פטריארכלית, אלימה אך לא חסרת חוש הומור. בקיצור, הכרתי את התורכים רק דרך סרטיו של פאטי אקין.</p>
<p>ואיך פאטי אקין (AKIN) בעצמו הכיר את התורכים? זה לא היה עניין של מה בכך, וזה לקח לו זמן ואומץ לב. הוא בן למהגרים בהמבורג שבגרמניה. אם לקחת את סרטו <strong>עם הראש בקיר</strong> כאוטוביוגרפי בחלקו, הרי שבהתחלה הוא התכחש למוצאו התורכי ורק אחר כך למד להשלים איתו, לאהוב ולכבד אותו.<br />
באחד מסדנאות התסריטאות באוניברסיטה אמר לנו ארז קו אל: אוהבים מישהו כשצריכים אותו. הוא אמר את זה בקשר לתקציר לתסריט של אחת הסטודנטיות. אני חושבת שאפשר לראות באותה הדרך אהבה לא רק בין שני אנשים, אלא גם בין אדם למולדתו (לאו דוקא הפיסית, כמו אצל גיבור הסרט, זו יכולה להיות מולדת מבחינה נפשית). גיבור הסרט <strong>עם הראש בקיר</strong> למד לאהוב את תורכיה כשהוא היה צריך אותה, כשהיא היתה הדבר האחרון שנשאר לו ושהרגיש קשור אליו.<br />
אני עובדת עכשיו על תסריט לפיצ'ר. אחד הדברים הכי קשים זה להכריע מה הדמות בעצם צריכה. למרות שזה דבר שעושים ממש בהתחלה, הרבה פעמים כשלומדים להכיר את הדמות זה משתנה. פתאום נראה לך שהדמות שלך, שתמיד חשבת שהיא צריכה ללמוד להיות יותר עצמאית, בעצם צריכה ללמוד לבטוח באחרים. סתם דוגמא.<br />
בקיצור, כדי להצדיק את הכותרת של הפוסט הזה, הסרט החדש של פאטי אקין הוא בכלל קומדיה, וזה כבר מרגש. היא מתרחשת בהמבורג, מלאה בתורכים, ו<a href="http://www.youtube.com/watch?v=Ak4mOp4Ix-0&#038;feature=PlayList&#038;p=501AE7B1830D66F3&#038;playnext=1&#038;playnext_from=PL&#038;index=6">בטריילר</a> המפתה אפשר לראות שני שחקנים שאני מאוד אוהבת בקולנוע הגרמני בכלל ואצל פאטי אקין בפרט: בירול אונל (שגם שיחק ב<strong>עם הראש בקיר</strong> את הגיבור &#8211; וזה מזכיר לי ויכוח בשיעור של &#8211; שוב &#8211; ארז קו אל, מי הוא למעשה גיבור הסרט הזה, הוא או סיבל), ועוד שחקן שלא זיהיתי את שמו בקרדיטים. ואם יש משהו שאני מתחרטת עליו בכל הנוגע לסיבוב האחרון שלי בברלין, זה שלא הספקתי לראות את הסרט הזה בקולנוע. גם כי הוא נשמע מצויין,</p>
<p>וגם כי בתי הקולנוע בברלין &#8211; זאת חוויה אחרת.</p>
<p>SOUL KITCHEN הוא שמו של הסרט החדש הזה, ושמחתי לראות באתר של <a title="בקרוב בקולנוע לב" href="http://www.lev.co.il/moviesSoon/cinemaSoon.asp" target="_blank">קולנוע לב</a> שלא שינו לו את השם. פחות שמחתי לראות שמועד ההקרנה בארץ זה בעוד ארבעה חודשים, איפשהו בסוף מאי. מה שאומר שבכל מקרה כנראה אראה אותו כבר על איזה מסך אירופאי.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.comeincolors.com/%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%90%d7%98%d7%99-%d7%90%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

