את הסרט האמריקאי הספקתי לראות יומיים לפני שחזרתי לתאילנד. חשבתי שאין כמו כמה דקות עם ג'ורג' קלוני לגרום לי להרגיש בבית. אבל מסתבר שאפילו קלוני יכול לאכזב, וזה קורה כשהוא מנסה להיות מישהו אחר. אז למרות שקלוני הוא שחקן שלוקח על עצמו תפקידים מגוונים, ועושה סרטים מכל הסוגים כמעט, בסרט הזה הוא ממש לא נמצא. [...]

אני מנצלת את שהותי בארץ כדי לראות קצת קולנוע. הסרט החדש של ערן ריקליס היה נראה לי מעניין כבר כששמעתי את השם שלו. זה הזכיר לי איכשהו את הקולנוע של האחים דרדן הבלגיים – או את הקולנוע האוונגרדי של שנטל אקרמן. ההתרכזות באדם שהוא סתם איש, שעובד בסתם עבודה, שיש לו משפחה שהיא סתם משפחה. [...]

הסרט השלישי ברשימת סרטי הפלאשבקים האכזריים שאני רואה לאחרונה: אחרי שאטראיילנד ופרשס. גם כאן גיבור מיוסר, וצפייה שהיא לעיתים מאוד לא מתגמלת. המשחק טוב, וברגעים בהם הסרט קליל יותר הוא עובד הרבה יותר טוב. הרגעים של הדרמה הכבדה מעיקים ולעיתים אפילו לא לגמרי אמינים, מבחינה תסריטאית. לא ברור מה העיקר בסרטף אם זה פרשת הרצח [...]

בניגוד לציפיות שלי, לא מדובר בסרט קשה או כבד מדי, והשעתיים ומשהו שהוא אורך מרגישות כמו שעה וחצי. אולי התרגלתי לסרטים ארוכים לאחרונה (אפקט אוואטר?) ואולי הוא פשוט בנוי מצויין. בכל מקרה, סרט מהנה, אם אפשר להגיד את זה על סרט של מיכאל הנקה האוסטרי הקשוח. היי, אפילו יש בדיחה אחת בסרט, והיא באמת עדינה [...]

הייתי רואה עוד 500 פעמים את כשהארי פגש את סאלי ולא עוד פעם אחת את 500 ימים של סאמר.