את טוני פארסון שכתב את הספר הזה, אני לא מכירה. את הספר אני מניחה ששלפתי מהמדף בחנות בגלל השם. אני אמא מזה כמעט שנתיים, ומאז אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים על אבהות. לא יודעת למה, אולי זה ניסיון להבין את הצד החדש בבן הזוג שלי, הצד של האבא ולא רק המאהב. אולי זה מעניין לחוות [...]

אחרי שלא הגשתי את ההצעה שלי לתחרות הטריטמנטים התמקם אצלי בגוף איזה דיכאון. בהתחלה ניסיתי להתעלם ממנו, והשקעתי מרץ בעבודות גרפיקה ופחות בכתיבה. הפסקה זה טוב, לקחת מרחק מהחומר, שכנעתי את עצמי. אבל לא באמת האמנתי לזה. מי שרוצה לכתוב חייב לכתוב גם כשהוא לא רוצה. כותב, לפני שזה נהיה שם עצם, חייב להיות קודם [...]

את הספר הזה לקחתי לידיי במקרה, כשמצאתי אותו על השולחן בחדר של אחותי. היא היתה עוד צריכה לסיים אותו, נשארו לה כעשרים עמודים. זה לקח לה שבועיים בערך, ואני כבר חשבתי שזה בטח לא ממש סימן טוב, וכנראה שלקראת הסוף יש מריחה או ערפול. התחלתי לקרוא אותו ומייד הוא תפס אותי. זה היה שילוב של [...]