→ ספטמבר 11, 2010
אני זוכרת מימי באוניברסיטת תל אביב, השתתפתי בקורס שנקרא פיתוח דמויות לסדרת טלויזיה, בהנחיית אסף צפור. אסף המתוק בדיוק לקח על עצמו את תפקיד ראש מגמת תסריטאות, אחרי שקובי ניב פרש (או הופרש), ולשבת אצלו בשיעור תמיד היה חויה. קודם כל הבנאדם מכיר המון סדרות בריטיות, והוא מעריץ ענק של הביביסי2, מה שאומר שזכינו להמון [...]
→ ספטמבר 5, 2010
השבוע הוצג בפסטיבל ונציה בהקרנת בכורה הסרט שכולם חיכו לו כבר שנתיים, האדפטציה לספרו של הארוקי מוראקאמי יער נורווגי. במרכז הסרט בחור צעיר שנמצא בסוג של משולש רומנטי עם שתי בחורות, ובין לבין מקשיב לשיר יער נורווגי של הביטלס ומסתובב באזורי הספר של טוקיו. ספר מהורהר, והתגובות לסרט היו די פושרות. אמרו שהוא ויזואלית מדהים, [...]
→ ספטמבר 1, 2010
Second Lives by Daniel Alarcon גם הסיפור הזה פורסם בגיליון המיוחד של הניו יורקר, שהוקדש לסיפורים קצרים מאת סופרים בני פחות מארבעים. אני לא מכירה את הסופא הזה, ורציתי לכתוב את הביקורת לסיפור הקצר שלו כמה שיותר מהר אחרי הקריאה, ככה שלא הספקתי לבדוק בגוגל מי הוא ומה הוא ומה הוא פרסם, אם בכלל. הסיפור [...]
→ אוגוסט 29, 2010
תמיד אומרים לכם שעדיף שלא תכתבו כלום אם אין לכם שום דבר להגיד, ושעדיף שמה שיש לכם להגיד יהיה באיזושהי צורה מקורי – אם בתוכן או אם בדרך בה הוא נאמר. יפה, רעיון נחמד. אבל כשרוצים להיות תסריאאים, צריך לכתוב כל הזמן, גם כשאין ממש מה להגיד. אז מה עושים? אומרים משהו שמישהו אחר אמר [...]
→ אוגוסט 18, 2010
יש משהו מאוד מיוחד ברגע שכותבים את שלוש האותיות הגורליות ס ו ף בסוף התסריט. זה רגע שמזכיר לי תמיד לילה אחד בחולון, בו חטפתי בוקס בבטן מנערה עצבנית במיוחד. זו תחושת שחרור כואבת, כשאתם יודעים שאתם לא אמורים לחייך (כי לפניכם עוד שכתובים רבים) ועדיין אתם יודעים שהנה, סופסוף עשיתם את זה. אני זוכרת [...]
→ אוגוסט 5, 2010
אז נניח שהנושא שאתם כותבים עליו לא למרי מוכר לכם. זאת אומרת, נניח שמה שהתחיל את כל התסריט שלכם בראש היתה איזו דמות שעניינה אתכם, אבל הדמות הזאת התחילה להיכנס למקומות שאתם לא ממש הרגשתם נוח איתם. לא ממש ידעתם מה קורה שם, ולכן לא תוכלו לכתוב משהו אמיתי או טוב על הנושא. תמיד אומרים [...]
→ אוגוסט 1, 2010
את טוני פארסון שכתב את הספר הזה, אני לא מכירה. את הספר אני מניחה ששלפתי מהמדף בחנות בגלל השם. אני אמא מזה כמעט שנתיים, ומאז אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים על אבהות. לא יודעת למה, אולי זה ניסיון להבין את הצד החדש בבן הזוג שלי, הצד של האבא ולא רק המאהב. אולי זה מעניין לחוות [...]
→ יולי 28, 2010
אני כרגע תסריטאית ללא עבודה, וללא שום פרוייקט באופק. כמובן, תמיד יש הבטחות, תמיד יש דיבורים על אפשרויות קלושות יותר או פחות. אבל אליו הם דיבורים, פטפוטי סרק מבחינת מי שאוהבת להאמין למילים כתובות יותר מאשר למילים נאמרות, נלחשות, או מתמלמלות. בקיצור, הגעתי למצב שאין לי עבודה, אני תסריטאית מובטלת, והעתיד לא נראה כל כך [...]
→ יולי 13, 2010
אז לקחתי את האופנוע בלילה ודהרתי דרך הג'ונגל אל הכביש הראשי ומשם לאולם הקולנוע. הריק. ממש לפני שהסרט התחיל הגיעה עוד בחורה וזה מאוד שימח אותי. העניין הוא שלפני הקרנת הסרט יש את ההמנון התאילנדי ותמונות של המלך והמלכה ותאילנד המפוארת מוקרנות על המסך, וחייבים לקום. ידעתי את זה כבר מראש וקצת חששתי להיות לבד [...]
→ יולי 12, 2010
אז בגלל שאני פה, ובגלל שהשנה הזוכה הגדול בפסטיבל קאן הוא במאי תאילנדי, חשבתי שכדאי לי להכנס יותר לעומק של הקולנוע התאילנדי. הפעם באמת שלא מדובר באהבה נטו לקולנוע, או באיזשהו צורך לחמוק לעולם אחר למאה דקות פחות או יותר. הפעם מדובר בעניין אנושי, של להבין את האנשים שבקרבם אני חיה. שכנה אמרה לי שהתאילנדים [...]
