בצד האחורי של הכרטיס כתוב: נא להושיט מלוא העזרה לנושא תעודה זו למה הם התכוונו? משרד האוצר? זרים שצריכים להגיב לפיצ'ים חצי אפויים? מפיקים? קולגות?

דיוויד דנבי מהניו יורק כתב לאחרונה משפט שהוא כל כך נכון, שהרגשתי צורך לשים אותו בבלוג ואיכשהו לעשות אותו גם קצת שלי: There should be a law against wasting Steve Buscemi זה נכתב בהקשר של ביקורת על הסרט Youth In Revolt שטרם ראיתי, ולא בטוח שאראה.

סרט הזוי, שבעיקר נשען על דמויות מוזרות בסיטואציות משונות. אני מתכוונת, אין לי ספק שהתסריט לעולם לא היה מקבל אור ירוק ללא אבק הכוכבים שהוא מתהדר בו (ג'ורג' קלוני, ייאן מקרייגור, קווין ספייסי, ג'ף ברידג'ס, ונדמה לי שגם רובין וויליאמס אבל אני לא בטוחה). התסריט בנוי על עלילה בהווה שחוזרת לפלאשבקים. העניין הוא, שהפלאשבקים תומכים [...]

בוקר בלי מילים במזג אויר שרבי של אמצע החורף. מלצרית עם ג'ינס שחושפים צד אחורי סקסי להחריד מגישה לי קפה. בוקר טוב. זבובים, כלבים, ילדים בחול. בורקס גבינה קטן וטעים, קפה מדוייק. לא לחשוב על כלום. הם יעשו הכל בשבילך.

אני לא מחרימה את התורכים. זתומרת, אני לא מחרימה אף אחד ובטח לא קבוצות אנשים. אני מתכוונת, להחרים מישהו זה רק במקרה והיה לכם קשר – ועכשיו בעקבות ההחרמה אתה מסתייג מהקשר. אבל לי לא היה קשר עם התורכים בכלל, וכשכבר כן היה לי קשר איתם הם היו נראים לי קבוצה של אנשים שחולקים תרבות [...]

במסגרת מאמצי למצוא את הדרך הטובה ביותר בה אני אצליח לבטא את עצמי וגם להיות מובנת, החלטתי לנסות לכתוב בזוג. אני בדרך כלל ממש לא הטיפוס של עבודה בקבוצות וכו', אבל כשהשילוב ראוי אז עבודה בזוג יכולה להיות עניין יעיל ומפרה (ראו את החבר'ה האלה למשל). בקיצור, אם מישהו חושב שהוא רוצה לכתוב בזוג, או [...]

עוד סרט של ננסי מאיירס שבונה יותר מדי על זה שנשים לא בנות 20 יתלהבו מזה שהיא מציגה קמטים בקלוז אפ. חוץ מזה יש יותר מדי בנייה של סיקוונסים שגורמת לסרט להיראות מלאכותי, שלושה ילדים שנראים כמו שיבוט ששכחו להגדיר בו מאפיינים, וכמה צחוקים מביכים למדי. זתומרת, אני מוצאת את עצמי צוחרת ממשהו שנראה לי [...]

בערך באמצע הספר Revolutionary Road אומרת אפריל לפרנק: למה אנשים חושבים שרק לאמנים ולסופרים מגיע לחיות את חייהם? (משהו בסגנון, זה ממש לא ציטוט מדוייק). היא מתכוונת לשכנע את פרנק לקחת זמן לעצמו, לחפש את עצמו בלי לכבול את גופו, זמנו ונפשו לעבודה שאינו אוהב. לחפש מה שהוא טוב בו, מה שהוא נהנה לעשות. המשפט הזה [...]

כמה עניינים טכניים מנעו מני לראות את הסרט עד עכשיו. אחת הסיבות לכך היתה שהוא מוקרן במוזיאון תל-אביב, מקום שבשעות הלילה נראה לי עצוב כמעט כמו האוניברסיטה בשעות היום. חשבתי לקפוץ לסרט בשעות הצהריים באמצע השבוע, אבל לארגן דבר כזה מסובך כמו טיסה לחלל. אבל סופסוף הגיע הערב בו הצלחתי להגיע למוזיאון. כשנכנסתי למוזיאון וירדתי [...]

איך אני שונאת את הרגע בו אני מקבלת ידיעה על תחרות תסריטים זו או אחרת! מייד כל הרגשות האלה צצים – פחד (עוד פעם שלילי), תקווה (אולי הפעם), שנאה עצמית (כלום לא מוכן), בילבול (אני בכלל עושה את הדבר הנכון?) והתרגשות (תחרות, יאיי!). קיבלתי הודעה על התחרות הפעם מוקדם מהרגיל. אין תירוצים לא לשלוח, אבל [...]