→ יולי 28, 2010
אני כרגע תסריטאית ללא עבודה, וללא שום פרוייקט באופק. כמובן, תמיד יש הבטחות, תמיד יש דיבורים על אפשרויות קלושות יותר או פחות. אבל אליו הם דיבורים, פטפוטי סרק מבחינת מי שאוהבת להאמין למילים כתובות יותר מאשר למילים נאמרות, נלחשות, או מתמלמלות. בקיצור, הגעתי למצב שאין לי עבודה, אני תסריטאית מובטלת, והעתיד לא נראה כל כך [...]
אני אעשה את הפוסט הזה קצר. מאוד. אל תבדקו את תוכנית הלימודים, אל תתייחסו למשך הלימודים, תתעלמו בעיקר משמות הקורסים (זה המקום היחידי שהמרצים מקבלים מידת מה של חירות יצירתית והם מנצלים אותה). הדבר היחידי שצריך לעניין אתכם זה שמות המרצים. תעשו רשימה שלהם (וזו לא תהיה ארוכה מדי כנראה), ותבדקו מי מהמרצים אכן פעילים, [...]
או-הו. כאילו הזמן לא זז, לפני שש שנים ועכשיו, המצב אותו הדבר. אין תוכנות לכתיבת תסריטים בעברית. יש את דיאלוג, שפיתח אבי שמש (שבזמנו עבד בתל"י) והיא לא ממש תוכנה אלא יותר כמו תבנית וורד לפי הסטנדרט לכתיבת תסריט שניסחה הקרן החדשה (עד כמה שאני יודעת, יכול להיות שזה השתנה מאז). מי שמחפש פיינל דראפט [...]
→ מאי 28, 2010
מיד עם סיום הלימודים כבר ראיתי את הזנב של המטוס מגביה מעל רחוב טאגור. הרצון החזק שלי להשתלב בתעשייה המקומית כתסריטאית שיחק מטקות עם התשוקה שלי לעוף מהארץ כמה שיותר מהר. פחות משבוע אחרי שעזבתי את האוניברסיטה, שיגרתי אימייל בהול למורה האהובה אסתי נמדר: הי אסתי, במידה ולא מדובר בכספי פיתוח שקיבלתי, אלא נניח אני [...]
→ מאי 24, 2010
רוב הפחדים של התסריטאים קשורים לזמן, ובעיקר לאובדנו. הפחד לעבוד על תסריט במשך שנה ובסוף לגלות שלא היה בו מספיק מלכתחילה. הפחד לכתוב במשך עשור רק כדי לגלות שהחיים עברו מחוץ לחדר העבודה שלך ומה שכתבת, שלא לדבר על אתה עצמך, כבר לא רלוונטים. הפחד להישכח, ולגלות שהכל היה לשווא. חוסר המשמעות, בקיצור. העניין הוא, [...]
→ אפריל 8, 2010
אתמול נרשמתי למבצע התסריט הגדול שמארגן אתר ScriptFrenzy.com, קצת באיחור, אבל תקשיבו: העניין הוא שבלי דדליין מאוד קשה להתקדם באופן שוטף בכתיבה, מאוד קל להתחיל לגלוש אל בלוגים שמנסים ללמד אותך איך לכתוב, אל ספרים שמנסים להראות לך איך עובד המבנה, איך עובדות הדמויות, אל סרטים טובים שמהם אפשר ללמוד משהו בטוח, ואל ראיונות אינסופיים [...]
→ מרץ 24, 2010
ובמקום זה, נניח, לכתוב ספר. או שירה. או איזו מסה קלילה. מה שחשוב זה לכתוב. אני עכשיו מתחילה לכתוב רעיון שיש לי לספר. אני יודעת שחשוב לסיים דברים שמתחילים, והדראפט הראשון שלי לתסריט עדיין מחכה לי בסביבות המאורע המחולל, אבל בינתיים נוח לי יותר עם פרוזה. גם את הדראפט הראשון התחלתי כסיפור, אני חושבת שהטכניקה [...]
→ מרץ 21, 2010
אחרי שלא הגשתי את ההצעה שלי לתחרות הטריטמנטים התמקם אצלי בגוף איזה דיכאון. בהתחלה ניסיתי להתעלם ממנו, והשקעתי מרץ בעבודות גרפיקה ופחות בכתיבה. הפסקה זה טוב, לקחת מרחק מהחומר, שכנעתי את עצמי. אבל לא באמת האמנתי לזה. מי שרוצה לכתוב חייב לכתוב גם כשהוא לא רוצה. כותב, לפני שזה נהיה שם עצם, חייב להיות קודם [...]
→ מרץ 15, 2010
הדדליין לתחרות התסריטים ע"ש אדם פלינט (ובחסות הפסטיבל לסרטי סטודנטים שמתארגן ממרתפי אוניברסיטת תל-אביב) הוא היום. מי שלא הגיש – חבל. בכל מקרה, אני בין אלו שלא הגישו, ולמרות שנכנסתי לשטף כתיבה יחסית אינטנסיבי בשלושת החודשים האחרונים (כ-3 שעות ביום, הרבה יותר מזה הלו"ז האימהי לא מאפשר לי) – למרות המאמץ לא הגעתי לטריטמנט שלם [...]
→ מרץ 10, 2010
לא יודעת מה דעתי על יומיות. מצד אחד, מביא המון עבודה לתסריטאים. מצד שני, זאת בעיקר עבודה שחורה, כי תוך כדי העונה אין זמן לנשום ורק כותבים בלי לחשוב, בסגנון הטלנובלות, כשהיכרות הצופים עם החומר מוטלת בספק ולכן משפטים כמו – "מי זה מוטי בשבילך? תני לי לסכם לך את זה במשפט. אחד שהיית איתו [...]
