→ אוגוסט 29, 2010
תמיד אומרים לכם שעדיף שלא תכתבו כלום אם אין לכם שום דבר להגיד, ושעדיף שמה שיש לכם להגיד יהיה באיזושהי צורה מקורי – אם בתוכן או אם בדרך בה הוא נאמר. יפה, רעיון נחמד. אבל כשרוצים להיות תסריאאים, צריך לכתוב כל הזמן, גם כשאין ממש מה להגיד. אז מה עושים? אומרים משהו שמישהו אחר אמר [...]
יש משהו מאוד מיוחד ברגע שכותבים את שלוש האותיות הגורליות ס ו ף בסוף התסריט. זה רגע שמזכיר לי תמיד לילה אחד בחולון, בו חטפתי בוקס בבטן מנערה עצבנית במיוחד. זו תחושת שחרור כואבת, כשאתם יודעים שאתם לא אמורים לחייך (כי לפניכם עוד שכתובים רבים) ועדיין אתם יודעים שהנה, סופסוף עשיתם את זה. אני זוכרת [...]
→ אוגוסט 5, 2010
אז נניח שהנושא שאתם כותבים עליו לא למרי מוכר לכם. זאת אומרת, נניח שמה שהתחיל את כל התסריט שלכם בראש היתה איזו דמות שעניינה אתכם, אבל הדמות הזאת התחילה להיכנס למקומות שאתם לא ממש הרגשתם נוח איתם. לא ממש ידעתם מה קורה שם, ולכן לא תוכלו לכתוב משהו אמיתי או טוב על הנושא. תמיד אומרים [...]
→ יולי 28, 2010
אני כרגע תסריטאית ללא עבודה, וללא שום פרוייקט באופק. כמובן, תמיד יש הבטחות, תמיד יש דיבורים על אפשרויות קלושות יותר או פחות. אבל אליו הם דיבורים, פטפוטי סרק מבחינת מי שאוהבת להאמין למילים כתובות יותר מאשר למילים נאמרות, נלחשות, או מתמלמלות. בקיצור, הגעתי למצב שאין לי עבודה, אני תסריטאית מובטלת, והעתיד לא נראה כל כך [...]
אני אעשה את הפוסט הזה קצר. מאוד. אל תבדקו את תוכנית הלימודים, אל תתייחסו למשך הלימודים, תתעלמו בעיקר משמות הקורסים (זה המקום היחידי שהמרצים מקבלים מידת מה של חירות יצירתית והם מנצלים אותה). הדבר היחידי שצריך לעניין אתכם זה שמות המרצים. תעשו רשימה שלהם (וזו לא תהיה ארוכה מדי כנראה), ותבדקו מי מהמרצים אכן פעילים, [...]
או-הו. כאילו הזמן לא זז, לפני שש שנים ועכשיו, המצב אותו הדבר. אין תוכנות לכתיבת תסריטים בעברית. יש את דיאלוג, שפיתח אבי שמש (שבזמנו עבד בתל"י) והיא לא ממש תוכנה אלא יותר כמו תבנית וורד לפי הסטנדרט לכתיבת תסריט שניסחה הקרן החדשה (עד כמה שאני יודעת, יכול להיות שזה השתנה מאז). מי שמחפש פיינל דראפט [...]
→ מאי 28, 2010
מיד עם סיום הלימודים כבר ראיתי את הזנב של המטוס מגביה מעל רחוב טאגור. הרצון החזק שלי להשתלב בתעשייה המקומית כתסריטאית שיחק מטקות עם התשוקה שלי לעוף מהארץ כמה שיותר מהר. פחות משבוע אחרי שעזבתי את האוניברסיטה, שיגרתי אימייל בהול למורה האהובה אסתי נמדר: הי אסתי, במידה ולא מדובר בכספי פיתוח שקיבלתי, אלא נניח אני [...]
→ מאי 24, 2010
רוב הפחדים של התסריטאים קשורים לזמן, ובעיקר לאובדנו. הפחד לעבוד על תסריט במשך שנה ובסוף לגלות שלא היה בו מספיק מלכתחילה. הפחד לכתוב במשך עשור רק כדי לגלות שהחיים עברו מחוץ לחדר העבודה שלך ומה שכתבת, שלא לדבר על אתה עצמך, כבר לא רלוונטים. הפחד להישכח, ולגלות שהכל היה לשווא. חוסר המשמעות, בקיצור. העניין הוא, [...]
→ אפריל 8, 2010
אתמול נרשמתי למבצע התסריט הגדול שמארגן אתר ScriptFrenzy.com, קצת באיחור, אבל תקשיבו: העניין הוא שבלי דדליין מאוד קשה להתקדם באופן שוטף בכתיבה, מאוד קל להתחיל לגלוש אל בלוגים שמנסים ללמד אותך איך לכתוב, אל ספרים שמנסים להראות לך איך עובד המבנה, איך עובדות הדמויות, אל סרטים טובים שמהם אפשר ללמוד משהו בטוח, ואל ראיונות אינסופיים [...]
→ מרץ 24, 2010
ובמקום זה, נניח, לכתוב ספר. או שירה. או איזו מסה קלילה. מה שחשוב זה לכתוב. אני עכשיו מתחילה לכתוב רעיון שיש לי לספר. אני יודעת שחשוב לסיים דברים שמתחילים, והדראפט הראשון שלי לתסריט עדיין מחכה לי בסביבות המאורע המחולל, אבל בינתיים נוח לי יותר עם פרוזה. גם את הדראפט הראשון התחלתי כסיפור, אני חושבת שהטכניקה [...]
