→ פברואר 2, 2010
אתמול ראיתי את מחוץ למים, סרט בריטי בסגנון המובהק שלהם שנקרא "כיור המטבח" (kitchen sink). העניין עם הסרטים האלה הוא שאתה יודע מראש שהדברים יתפתחו בכיוון רע לגיבור שבינכה חייו אינם קלים במיוחד, ושיש אפשרות שהסוף יהיה ממש ממש רע (כמו למשל ב 16 מתוק של קן לואץ'). למרות שבדרך כלל אני מאוד נהנית לצפות [...]
→ ינואר 30, 2010
אני לא מחרימה את התורכים. זתומרת, אני לא מחרימה אף אחד ובטח לא קבוצות אנשים. אני מתכוונת, להחרים מישהו זה רק במקרה והיה לכם קשר – ועכשיו בעקבות ההחרמה אתה מסתייג מהקשר. אבל לי לא היה קשר עם התורכים בכלל, וכשכבר כן היה לי קשר איתם הם היו נראים לי קבוצה של אנשים שחולקים תרבות [...]
→ ינואר 27, 2010
Executive Search אין כמו קריאת תסריטים שלא הופקו כדי ללמוד משהו על העולם הזה. למשל, שזה שתסריט לא הופק לא אומרת שהוא לא טוב. אני קוראת עכשיו את Executive Search, שזה תסריט מאת Gerald Dipego שהוא תסריטאי שכתב הרבה, לקולנוע וגם לטלויזיה, אבל שומדבר שראיתי או שמעתי עליו. בכל מקרה, את התסריט הזה הוא כתב [...]
→ ינואר 22, 2010
הרבה פעמים אני חושבת כמה מאכזב זה להגיע לקולנוע ולראות סרט ששכחו להשתמש בו בשפה שהמדיום הקולנועי מאפשר. למשל, כשהייתי בקומדיה זה מסובך. יאיר רוה בדיוק כתב פוסט בבלוג שלו, שבהמון מילים מדבר על מה שאני מרגישה. אז מי שרוצה לקרוא אותו מוזמן, יש שם גם כמה דוגמאות של בימאים וכו'. אני רק טוענת שכל [...]
→ ינואר 21, 2010
שבוע וחצי לא ממש הייתי בחיים שלי. שבוע וחצי הייתי בפרבר פסטלי ושקט בארה"ב, יחד עם אפריל ופרנק ווילר. לא קראתי לפני כן את הסיפורים או הרומנים האחרים של ריצ'רד ייטס, אבל אני אעשה זאת. הספר כתוב קצת כמו תסריט (קראתי את הגרסא המקורית באנגלית ולא את התרגום לעברית), מהבחינה שלקרוא אותו זה כמו לראות [...]
→ ינואר 18, 2010
לא ממש שלו אבל הרי בעצם כן. מטוסים, אירוניה חלקלקה ובדידות במחלקת עסקים. קצת אקטואליה (פיטורים) ועוד נקודות ששאולות מסרטים זרים ו/או דלי תקציב שנופחו פה לסרט באורך מלא שהוסיפו לו כמה קווי עלילה "רגילים" כדי לקלוע לכמה טעמים שרק אפשר. ועדיין נלך לסרט הזה ולא לדלי התקציב ו/או הזרים, בגלל שהעטיפה הופכת את מה [...]
→ דצמבר 8, 2009
כמה חבל שאי אפשר לחזור לגיל 16 ולעשות כמה טעויות סקסיות כמו שג'ני עשתה! והערה לשיפור: את הסוף של הסרט, כל הסיקוונס בו היא מתקנת את הטעויות, צריך להעיף. את הסצנה האחרונה באוקספורד עם הוויס-אובר צריך להשאיר, וקצת להאריך. עורכת, לתשומת ליבך. ואם אהבתם – תוכלו לקרוא קצת על הסיפור האמיתי בהשראתו נכתב התסריט לסרט, [...]
→ דצמבר 8, 2009
הייתי רואה עוד 500 פעמים את כשהארי פגש את סאלי ולא עוד פעם אחת את 500 ימים של סאמר.
