יש משהו מאוד מיוחד ברגע שכותבים את שלוש האותיות הגורליות ס ו ף בסוף התסריט. זה רגע שמזכיר לי תמיד לילה אחד בחולון, בו חטפתי בוקס בבטן מנערה עצבנית במיוחד. זו תחושת שחרור כואבת, כשאתם יודעים שאתם לא אמורים לחייך (כי לפניכם עוד שכתובים רבים) ועדיין אתם יודעים שהנה, סופסוף עשיתם את זה. אני זוכרת [...]

אז לקחתי את האופנוע בלילה ודהרתי דרך הג'ונגל אל הכביש הראשי ומשם לאולם הקולנוע. הריק. ממש לפני שהסרט התחיל הגיעה עוד בחורה וזה מאוד שימח אותי. העניין הוא שלפני הקרנת הסרט יש את ההמנון התאילנדי ותמונות של המלך והמלכה ותאילנד המפוארת מוקרנות על המסך, וחייבים לקום. ידעתי את זה כבר מראש וקצת חששתי להיות לבד [...]

אז בגלל שאני פה, ובגלל שהשנה הזוכה הגדול בפסטיבל קאן הוא במאי תאילנדי, חשבתי שכדאי לי להכנס יותר לעומק של הקולנוע התאילנדי. הפעם באמת שלא מדובר באהבה נטו לקולנוע, או באיזשהו צורך לחמוק לעולם אחר למאה דקות פחות או יותר. הפעם מדובר בעניין אנושי, של להבין את האנשים שבקרבם אני חיה. שכנה אמרה לי שהתאילנדים [...]

בחודשים האחרונים אני גרה על אי. לא מבודד, אבל אי. יש בו אפילו קולנוע אחד, שכרגע מקרינים בו את שרק 4 ועוד כמה סרטים בתאילנדית. כבר כמה חודשים שאני על האי ועדיין לא ביקרתי בקולנוע. אני מתחילה לחשוב שאולי כל הרעיון של קולנוע מתחיל להיות קצת לא רלוונטי. מתחיל? יש מי שבגלל האינטרנט כבר בכלל [...]

ובמקום זה, נניח, לכתוב ספר. או שירה. או איזו מסה קלילה. מה שחשוב זה לכתוב. אני עכשיו מתחילה לכתוב רעיון שיש לי לספר. אני יודעת שחשוב לסיים דברים שמתחילים, והדראפט הראשון שלי לתסריט עדיין מחכה לי בסביבות המאורע המחולל, אבל בינתיים נוח לי יותר עם פרוזה. גם את הדראפט הראשון התחלתי כסיפור, אני חושבת שהטכניקה [...]

הסרט השלישי ברשימת סרטי הפלאשבקים האכזריים שאני רואה לאחרונה: אחרי שאטראיילנד ופרשס. גם כאן גיבור מיוסר, וצפייה שהיא לעיתים מאוד לא מתגמלת. המשחק טוב, וברגעים בהם הסרט קליל יותר הוא עובד הרבה יותר טוב. הרגעים של הדרמה הכבדה מעיקים ולעיתים אפילו לא לגמרי אמינים, מבחינה תסריטאית. לא ברור מה העיקר בסרטף אם זה פרשת הרצח [...]

כשראיתי את הטריילר חשבתי שאני ממש רוצה לראות את פרשס, למרות שקיוויתי שיהיה בו יותר קולנוע ופחות סיפור. איכשהו, מהבחינה הזו בטריילר יש יותר מאשר בסרט. הסרט לא מכיל המון עלילה, ועיקר העניין בו הוא המשחק הבאמת טוב של זוכת האוסקר והמראה הלא שגרתי (יחסית למסך ובכלל) של הגיבורה. יותר מזה לא ממש מצאתי בסרט, [...]

הורדתי את הסרט הזה אחרי שקראתי עליו משהו בספר של רוברט מקי ("סיפור"), והוא נשמע לי מעניין. אני אוהבת את הסרטים של פול מזורסקי, איכשהו הם לא מתיישנים למרות שהם מאוד מחוברים לזמן ולמקום שבו הם נוצרו. אולי כי הוא מתעסק במערכות יחסים, אהבה ותשוקה, וזהות עצמית, ואלו הם עניינים שמעבר לזמן. הסרט טוב, היה [...]

במאים מזדקנים הם בדרך כלל באמת עניין מביך במקרה הטוב (וודי אלן) או מעיק במקרה הקצת פחות טוב (קלינט איסטווד), אבל פולנסקי הוא במאי שמתאים לו להפתיע בסרט משובח בגיל 77. נכון, הוא עשה את צ'יינהטאון, תינוקה של רוזמרי,ריפולשן, סכין במים, הפסנתרן – אבל חוץ מאלו הוא גם עשה כל מיני סרטים בינוניים ומטה, שלמזלי [...]

לא מפתיעה העובדה שבפוסטרים המפרסמים את שאטר-איילנד מודגש מאוד שמו של ליאונרדו דיקפריו. קשה להאמין שכל כך הרבה אנשים היו מגיעים לראות סרט אפל, עצוב ומטריד כל כך אילולא דיקפריו היה הפנים של הסרט הזה. יותר מהכל, זה סרט עצוב, שמתעסק ברצח אמהות את ילדיהן, בטראומות שואה ובבתי משוגעים בהם מבצעים ניסויים בבני אדם. לא [...]