בשיעור היוגה אמר היום מתן שנתייחס לכל הרשמים שמגיעים מהחושים רק כמסמנים, וניתן לחוויה להיות פנימית. חשבתי באותו הרגע שזה בדיוק קולנוע, מתי שאתה שוכח מהכל והסרט חי בתוכך. אתה רואה, שומע, אבל החויה האמיתית מתרחשית בפנים, בינך לבין עצמך. לכל צופה יש את נקודת המבט שלו על הסרט, והיא לא קשורה למקום שלו באולם.

אני לא כזאת פריקית של ארוחות בוקר, ובדרך כלל קפה וקוראסון יספיקו. אבל שבת בבוקר זה שבת בבוקר. הגענו לבנדיקט, רעבים ויפים, אמרנו תודה על החוק החדש שמאפשר לחנות בתחנות אוטובוסים בשבת (פלוס תודה לכפייה הדתית שאפשרה את הדבר הזה). אגס בנדיקט סגנון פילדלפיה – יאמי, עם שלושה אספרגוסים ונתח אנטריקוט עסיסי ומדמם, כיאה לעשר [...]

לקח לי הרבה זמן להודות בזה: מאז ההריון אני לא אוהבת את החתול שלי כמו קודם. וזה לא השתפר אחרי הלידה. בהתחלה חשבתי שזה עניין של מצב רוח, אבל האהבה מעולם לא חזרה. ההריון רוקן אותי מאהבה עודפת, הכל מושקע בבן, ולחתול לא נשאר (ענייני זוגיות בפעם אחרת בבקשה). החתול הרגיש. הוא ביקש יותר וככל [...]

אני לא מחרימה את התורכים. זתומרת, אני לא מחרימה אף אחד ובטח לא קבוצות אנשים. אני מתכוונת, להחרים מישהו זה רק במקרה והיה לכם קשר – ועכשיו בעקבות ההחרמה אתה מסתייג מהקשר. אבל לי לא היה קשר עם התורכים בכלל, וכשכבר כן היה לי קשר איתם הם היו נראים לי קבוצה של אנשים שחולקים תרבות [...]

זה היה קצת אחרי שנפרדתי מאחד החברים שלי, וגם את המאהב זרקתי. לא באלימות, אבל זו היתה השלכה. ישבתי על הספה בבית החבר החדש והמאהב-לשעבר התקשר, רצה להיפגש. אמרתי לו שאני לא רוצה, שזה לא מעניין אותי יותר, שעכשיו אני חיה בשלישייה. לא באמת גרנו יחד, לכל אחד היתה את הדירה שלו. היינו ביחד משהו [...]