לא יודעת מה דעתי על יומיות. מצד אחד, מביא המון עבודה לתסריטאים. מצד שני, זאת בעיקר עבודה שחורה, כי תוך כדי העונה אין זמן לנשום ורק כותבים בלי לחשוב, בסגנון הטלנובלות, כשהיכרות הצופים עם החומר מוטלת בספק ולכן משפטים כמו – "מי זה מוטי בשבילך? תני לי לסכם לך את זה במשפט. אחד שהיית איתו חצי שנה בהודו והרס לחברה שלך את הטיול" (משהו כזה היה בפרק הרביעי) – משפטים כאלה הם הכרח. זאת לא תסריטאות חכמה, זאת תסריטאות מאולצת, אבל בסדר. זה הולך עם הז'אנר ויש משהו יפה בז'אנר הזה. סדרה שהולכת איתך קרוב למשך תקופה, ואז נסגרת ונגמרת.
אני אוהבת את הגרוטאות, הלוקיישן עושה לי את זה, ובהחלט הסדרה נראית מושקעת (בניגוד למסכים, הסדרה הקודמת של יורם מנדל המפיק, שהיתה מעניינת לעיתים אבל נראתה די רע). אבל האמינות ברצפה (משחק ותסריט), הבדיחות לא מצחיקות (תביאי מציצה? מה בדיוק קהל היעד של התוכנית? ילדים בני עשר?), והדמויות הנשיות כל כך עלובות ומופרכות שכבר עדיף לראות פרסומות לנקה 7. אבל הגרוטאות, וכמה נקודות תסריטאיות חזקות (מתח ונקודות סיום פרקים) גורמות לי בינתיים להמשיך ללחוץ על ה-3 כל יום בתשע וחצי. לבינתיים.

No related posts.