בניגוד לציפיות שלי, לא מדובר בסרט קשה או כבד מדי, והשעתיים ומשהו שהוא אורך מרגישות כמו שעה וחצי. אולי התרגלתי לסרטים ארוכים לאחרונה (אפקט אוואטר?) ואולי הוא פשוט בנוי מצויין. בכל מקרה, סרט מהנה, אם אפשר להגיד את זה על סרט של מיכאל הנקה האוסטרי הקשוח. היי, אפילו יש בדיחה אחת בסרט, והיא באמת עדינה ומצחיקה (הנשיקה על העגלה). הבעיה שלי היא אחרי הסרט, כשאני מתחילה לשנוא את כל מי שסביבי ולחשוב כמה סארטר צדק, הגיהנום הוא האחר, כל הרע הזה שבא מאחרים, ורק האמהות נשארות כמעט קדושות.

No related posts.