אמהות ואשמה, למשל. זה מאוד מאכזב לגלות שכל מה שחשבת שלא יגיע אלייך, בסוף משיג אותך. סטריאוטיפ בסיבוב.

היום היתה מסיבת חג הפסח בגן של הבן, וביקשו לא להגיע אחרי תשע בבוקר. הגענו ברבע לתשע, עם תפו"א וביצה בשקית, אחרי שכבר הכנתי אותו שעומדת להיות מסיבה עם שירים ומשה הקטן והכל. אנחנו נכנסים והגננת אומרת שהזיזו את השעון בלילה…פיספסנו את המסיבה. יותר נכון, הוא פספס, ואני חטפתי מנה הגונה של אשמה. במיוחד אחרי שראיתי בתוך הגן את השולחן עם פירורי המצות והכוסות.

ככה זה כשעובדים מהבית. השעון מאבד קשר לחיים, החיים מאבדים קשר למציאות.

No related posts.