בשיעור היוגה אמר היום מתן שנתייחס לכל הרשמים שמגיעים מהחושים רק כמסמנים, וניתן לחוויה להיות פנימית. חשבתי באותו הרגע שזה בדיוק קולנוע, מתי שאתה שוכח מהכל והסרט חי בתוכך. אתה רואה, שומע, אבל החויה האמיתית מתרחשית בפנים, בינך לבין עצמך. לכל צופה יש את נקודת המבט שלו על הסרט, והיא לא קשורה למקום שלו באולם.

No related posts.