Second Lives by Daniel Alarcon
גם הסיפור הזה פורסם בגיליון המיוחד של הניו יורקר, שהוקדש לסיפורים קצרים מאת סופרים בני פחות מארבעים. אני לא מכירה את הסופא הזה, ורציתי לכתוב את הביקורת לסיפור הקצר שלו כמה שיותר מהר אחרי הקריאה, ככה שלא הספקתי לבדוק בגוגל מי הוא ומה הוא ומה הוא פרסם, אם בכלל. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של נלסון, בן שני למשפחה במרכז אמריקה, לא ברור בדיוק מאיפה. הוא נשאר עם הוריו אחרי שאחיו עזב לארה"ב.
יש הרבה בסיפור הזה, על ההגירה, על אמריקה בסוף שנות השמונים, על האוירה במרכז אמריקה במדינה מתפוררת ומלאת תהפוכות, אבל בעיקר על קשרים אנושיים שקיימים לפעמים רק בקושי, ושבדרך כלל לא באמת קיימים בכלל. על החיים מחוץ לעצמי ובתוך העצמי, על החיים שלנו המדומיינים ועל ההווה שחומק שוב ושוב.
סיפור יפה מאוד, בטון מסקרן, והסיום שלו הוא העילוי האמיתי. מומלץ, אם אין לכם את הגיליון של הניו יורקר אז תרשמו למהדורה הדיגיטלית ותאמצו את העיניים בקריאה מהמסך. בשביל הסיפור הקצר הה (8 עמודים) – זה שווה.
Related posts:
ספטמבר 1st, 2010 → 9:22 am @ admin