אני אעשה את הפוסט הזה קצר. מאוד.
אל תבדקו את תוכנית הלימודים, אל תתייחסו למשך הלימודים, תתעלמו בעיקר משמות הקורסים (זה המקום היחידי שהמרצים מקבלים מידת מה של חירות יצירתית והם מנצלים אותה).
הדבר היחידי שצריך לעניין אתכם זה שמות המרצים. תעשו רשימה שלהם (וזו לא תהיה ארוכה מדי כנראה), ותבדקו מי מהמרצים אכן פעילים, כותבים, ומה בדיוק. אם הם כותבים ספרי תסריטאות זו בעיה, כי זה אומר שהם לא כותבים תסריטים ולכן לא פעילים בתעשייה ולא רלוונטים להשגת עבודה.
מרצים צעירים הם מצויינים, כיוון שהם בדרך כלל כותבים את התוכניות שעל המסך (או את הסרטים שרצים בקולנוע אחת לכמה שנים, ראו ערך – טאג – אסתי נמדר וארז קו אל).

אמרתי פוסט קצר, ואת מה שהיה לי להגיד אמרתי.

No related posts.